מחלת הקרוהן / רחל זוסמן ואילה קפלן

מבוא

מחלת הקרוהן מוגדרת כמחלת מעיים דלקתית כרונית, קשה ומורכבת, אשר פוגעת בכמה מישורים באיכות החיים. אחוז החולים בה נמוך יחסית אך, לצערנו, הוא עולה בשנים האחרונות. מתוך היכרות אישית עם מספר חולים במחלת הקרוהן וההתמודדות היומיומית הלא פשוטה שלהם עם המחלה, חשבנו לנסות להבין את המחלה המיוחדת והמורכבת הזאת.
בתחילה, רצינו להכיר את הפתולוגיה כפי שהיא מתבטאת בפגיעה הפיזית, ולפגוש את המחלה על כל היבטיה  הארציים.
בהמשך התבוננו במחלה מתוך הראיה האנתרופוסופית, הרוחית שלה.
ניסינו לבדוק מה מביא להתפרצות שלה, מה היא מביאה לחולה בה, אילו התמודדויות נפשיות, ואיפה היא קוראת לחולה לצמוח.
אופייה של המחלה כמחלה שנכנסת לאזור החשוך של הגוף האתרי, עורר את סקרנותנו להתמודד עם המורכבות שלה ולחקור אותה. לבחון את השאלה: איך אנחנו, כתרפיסטיות באמנות, יכולות לתמוך בחולים במחלת הקרוהן?

תפיסת המחלה מנקודת מבט קונבנציונאלית

ע"פ שיחה עם ד"ר מיכאל יאיר – גסטרו אנטרולוג
מחלת הקרוהן היא מחלת מעיים דלקתית. ישנן שתי מחלות מעיים דלקתיות מאד דומות אך גם שונות, הקוליטיס והקרוהן. הקוליטיס מופיעה רק במעי הגס, פוגעת ברירית, אך האזור החולה מופרד לגמרי, אפשר לבודד אותו.
הקרוהן יכולה לערב את כל צינור העיכול כולו, מהפה ועד המעי הגס. היא פוגעת בכל שכבות הדופן ואז יכולה לייצור סיבוכים נוספים. המחלה יותר מפוזרת במעי, יכול להיות אזור חולה ואז  אזור בריא ושוב אזור חולה וכך הלאה. זו היא מחלה הרבה יותר מורכבת וקשה.
למעשה מחלת הקרוהן היא תהליך דלקתי שהגורם שלו לא ברור. ישנו טריגר כלשהו שיוצר ריאקציה דלקתית.
המחלה לא מוגדרת כמחלה אוטואימונית, אך דומה למחלות אוטואימוניות יש לה נוגדנים שאפשר למצוא. השונה הוא שבקרוהן הטריגר שגורם למחלה לא ידוע כמו במחלות האוטואימוניות.
יש הרבה דברים שלא ידועים עדיין על המחלה, בגלל מורכבות המחלה והשוני של התסמינים בין החולים. ישנו מגוון רחב של פרזנטציות של המחלה ולא יודעים להסביר בדיוק את מגוון רחב זה.
מהלך המחלה מתחלק להפוגות ותקופות התלקחות. התלקחות זה כאשר התהליך הדלקתי פעיל. הפוגה זה כאשר המחלה שקטה כלומר הדלקת מינימאלית, לא פעילה, וזה המצב שאליו אנו שואפים.
אין ריפוי למחלת הקרוהן! זוהי מחלה כרונית, שלא ניתנת לריפוי. כל הטיפולים מפחיתים את התסמינים או מעיטים את התלקחות המחלה.

תפיסת המחלה מנקודת מבט אנתרופוסופית

ע"פ שיחה עם ד"ר מוטי לוי – רופא משפחה אנתרופוסופי
מחלת הקרוהן היא מחלה של המערכת המטבולית אשר נכנסה אליה פעילות עצבית חושית. זה יכול להגיע בעקבות חולשה אתרית במערכת המטבולית.
פעילות אסטרלית קשורה בהפרשת חומצה. בקיבה במצב בריא ישנה הפרשה משמעותית של חומצה, יחד עם זאת יש נוכחות של הגוף האתרי ברירית הקיבה, המתבטאת ברמת חומציות בסיסית (=אין חומציות), ולכן יש איזון בפעילות אשר שומר על הקיבה.
כאשר יש חולשה בכוחות האתרים,במעי הדק יש בעיקר פעילות אתרית ,ורמת חומציות בסיסית  או כאשר הכוחות האסטרלים ,שהם תודעתיים ומפרקים, חזקים מידי והכוחות האתרים לא מצליחים לשאת אותם, נוצר מתוך הפרת האיזון בניהם קייב. כאן גם יש חשיבות למערכת הריתמית שלא מצליחה לאזן בין האימפולסים של המערכת העצבית לזו האתרית. וחולשה במערכת הריתמית תורמת אף היא להתפתחות המחלה.
כשיכולות האני נחלשות נכנסת המחלה למצב כרוני.
מחלת הקרוהן היא מחלת אוטואימונית (אימונולוגיה = תורת החיסון), מחלה אשר הגוף תוקף את עצמו. אלו הן מחלות של המאה האחרונה.
אלמנט האינדיווידואליות מתבטא ברמה הכי פיזית, ברמת התא. כל תא בגוף הוא ייחודי לאותו אדם, ואין אדם אחד שזהה לאדם אחר.
במערכת החיסון יש מרכיב ברור של האני, אשר מפריד אותי מכל אדם אחר בעולם, זהו כלי של ה"אני". יחד עם זה יש במערכת החיסון גם אלמנט אתרי, היכולות של מערכת החיסון לשמור על כוחות החיים.
במחלת הקרוהן יש קושי להזדהות עם הגוף שלי. חלקים מתוך הגוף, ברמת התא, רקמות שלמות, מזוהים כזרים לו, כלא שייכים לו יותר, ואז הגוף מתחיל לפרק אותם (כפי שקורה לאחר השתלות איברים).
נוכחות האני בתוך אותו איבר לא מתקבלת בצורה הרמונית, ואז אותו איבר מוציא עצמו מהמערכת, כאילו הוא אינו בנוי יותר לפי הנחיות האני.
הדלקת שנוצרת במעי היא ניסיון לפתור בעיה כלשהי. היא תהליך ריפוי מונחה "אני".גורמים ותסמינים של המחלה

גורמים ותסמינים מנקודת מבט אנתרופוסופית

ע"פ שיחה עם ד"ר מוטי לוי – רופא משפחה אנתרופוסופי
מחלת הקרוהן היא מחלה של המערכת המטבולית. במצב בריא כל מזון שאנו אוכלים מביא כוחות אתרים חיצוניים שנפגשים עם כוחות אתריים פנימיים וביחד הם בונים רקמה אנושית. כל מזון שבא מבחוץ הוא למעשה מביא להתמודדות עם העולם החיצון.
אצל חולי קרוהן ישנה פעילות עצבית חושית במערכת המטבולית, ולכן זו לא מצליחה להתמודד עם הכוחות החיצוניים הבונים, שבאים דרך המזון. גם כוחות אתריים פנימיים חלשים יכולים לגרום לכך. כאשר פעילות עצבית חושית נכנסת למקום לא לה, מתעורר גם כאב. לכן אנשים החולים במחלת הקרוהן מדווחים על תחושות בבטן, הם אף מרגישים את העיכול (גם אם אין כאב, בגלל התודעה שנכנסה). נכנסת תודעה במקום שהיא לא אמורה להיות.
כושר ההזנה יורד ברמה משמעותית, ומתאפשרת פעולה לא מאוזנת של כוחות אתריים חיצוניים שגורמת לתסיסה וריקבון. כמו כן חוסר איזון בין הפעילות האסטרלית לפעילות האתרית במערכת המטבולית יוצר קייב והמעי והקיבה נפגעים.

תנאים להיווצרות המחלה
גילאי הופעת המחלה הם בדרך כלל פוסט התבגרות, גיל שמתחילה בו ההרמוניה בין הגופים השונים, ובמחלה זו ההרמוניה מופרעת.
כל לחץ או שינוי קטן יכול להיות טריגר להתקף. זוהי מחלה שלפעילות הנפשית של האדם יש משמעות גדולה. לאנשים מתוחים ולחוצים, או בעלי טמפרמנט סנגוויני או מלנכולי, תהיה נטייה יותר גדולה לחלות במחלה זו.
היום רואים ירידה בגיל הופעת המחלה מתוך העליה בלחץ ומתוך הפעילות העצבית המופרזת של דורנו
בעיקר דרך החשיפה למדיה המהירה בגיל מאוד צעיר.
למחלת קרוהן יש גם אלמנט גנטי, לכן יש אפשרות לדעת למי יש נטייה לחלות במחלות דומות, אך לדעת ד"ר מוטי לוי הגנטיקה היא חלק מהתפיסה ההרימנית של היום, בה נוטים לגזול מהאדם את החופש לבחור לבדו בגורלו (למשל, נוטים להאשים את ההורים במחלות במקום לבדוק ולהבין את המחלה, ולראות מה היא מזמנת לי ואיך מתגברים עליה). והגנטיקה היא גם מה שהילד סופג לתוך הגוף האתרי מתוך הסביבה. סופח את כוחות החרדה של ההורים ומכין את הקרקע למחלה.
חינוך מכוון ראש יכול להעצים נטייה למחלה זו. תהליכי לימוד קוגניטיביים בטרם עת מחלישים את הכוחות האתרים. דבר זה יכול להביא לחוסר איזון בין הפעילות המטבולית לפעילות האנבולית.
פעילות אנבולית – פעילות אתרית, פעילות בונה, כיוונה הוא מלמטה למעלה.
פעילות  מטבולית – פעילות אסטרלית, פעילות מפרקת והורסת בכיוון תודעתי, כיוונה הוא מלמעלה למטה]
יחד עם כל זה, לא ברור בוודאות מה גורם למחלת הקרוהן. זוהי מחלה כרונית קשה, וקשה אף לטיפול.

דרכי התמודדות וטיפול ברפואה האנתרופוסופית

 ע"פ שיחה עם ד"ר מוטי לוי – רופא משפחה אנתרופוסופי
תחילת הטיפול יהיה בזיהוי החולשות, שבדרך כלל במערכת המטבולית.
חולשה יכולה להיות גם במערכת הריתמית, שלא מצליחה לאזן בין האימפולסים מלמעלה ומלמטה.
נתמוך קודם כל בחיזוק הגוף האתרי וכוחות הרצון וכמו כן נתמוך במערכת הריתמית המקשרת.
את הגוף האתרי ניתן לחזק למשל על ידי שינה, תזונה מוקפדת, ריתמוס, מים איכותיים (מים שהיו בשמש ועברו ערבול להחיות אותם).
בדרך כלל יותר קל לפנות אל המטופל דרך המערכת הריתמית, ואחר כך לחפש דרכים לחזק את המערכת המטבולית.
אחת הנקודות החשובות לעזרה, היא שהמטופל יתגייס לריפוי עצמו. בדרך כלל בקשה קשה אצל חולים במחלה זו כי ישנה תשישות פיזית בעקבות החולשה בכוחות האתריים. יש קושי ביכולת להעביר מרמת החשיבה לרמת הפעולה.
הטיפול חייב להיות משולב, כל טיפול לבד לא יספיק והוא דורש שינוי עצים בפעילות הפנימית.

ניתן לתת טיפול תרופתי של חומרים מחממים כגון נחושת וברזל ובכך לעזור לאני להיות יותר נוכח. (הנחושת פותחת את ה"דלת" לברזל, יותר אנבולית). כשיכולת האני חלשות המחלה נכנסת לתהליך כרוני.
טיפול בכספית אשר לה השפעה מיטיבה על הראות ובכלל על הריתמוסים. חייבים לאזן את הפעילות של הריאות, להכניס אלמנט יותר ריתמי לנשימה. הייתה יציאה מהחיבור לקוסמוס. אוריתמיה מרפאת יכולה לעזור.
מסג' ריתמי – יכול לעזור כחיזוק ללימפות ועוד.
תרפיה באומנות – מומלץ כטיפול משלים בנוסף לטיפול התרופתי.
פסיכותרפיה – כטיפול רגשי תומך.
תזונה מוקפדת – הרבה זרעים, פירות ועלים. פחות שורשים. קמח לבן בעיקר, כל מה שדורש מעט כוחות מטבוליים.
הרבה פעמים הימנעות משתיית חלב מביאה לריפוי או הקלה רצינית. אין הסבר רפואי ברור לעובדה זו, אך כך נראה במטופלים רבים. יש קושי בעיקול חלבוני החלב המעצימים את התהליך הדלקתי, בעיקר בגלל אופן גידול הבקר שהוא לא טוב.

בתוך התא המשפחתי, יש חשיבות לאווירה הסביבתית בה הילד גדל, כיוון שאלו הכוחות הבונים את הילד ואבריו, הוא סופח אליו את מה שההורים משדרים, למשל הלחץ הנפשי, החרדות. לכן חשוב הטיפול המשפחתי במקרה של המחלה (הן אצל ההורה והן אצל הילד), ניתן ללמד את ההורה איך לנהוג עם ילדו במצבים השונים.

הטיפול במחלת הקרוהן ברפואה האנתרופוסופית דוגל בשינוי מהותי בכל הפנימיות של האדם החולה, לחזק את חשיבת הלב במקום חשיבת השכל.

הטיפול במחלת פרקים שהיא מצב של התקשות, המפרקים הולכים לכיוון הראש וישנה שקיעה של פסולת לתוך המפרקים, יהיה דומה לטיפול במחלת הקרוהן, למרות שמקומות הביטוי של המחלות שונים.

מחלת קרוהן ותרפיה באמנות

מחלת הקרוהן מחייבת טיפול משולב. התרפייה באומנות יכולה לתמוך בתהליכים הנפשיים של החולה ברמה הלא מודעת.
לעקוף תהליכים של ראש וליצור קשר מחודש עם הנפש ונפש העולם דרך המפגש עם הצבע, התבוננות בתהליכים והעבודה בחימר. לפתח את ראיית ומחשבת הלב של המטופל.
לנסות להשקיט את הפעילות העיצבית תוך כדי חיזוק המערכת הריתמית והגוף האסטרלי  והמטבולית והגוף האתרי.

סיכום

למחלת הקרוהן אין מרפא אמיתי. זו היא מחלה כרונית. אך ניתן להביא להפוגות ולהקלה בחומרת המחלה, וכמו כן ניתן לחזק את החולה כך שיוכל להתמודד עם המצבים המורכבים אשר מזמנת לו המחלה.
התרפיה באמנות יכולה להוות חלק ממערך טיפולי כולל ורחב יותר (טיפול תרופתי, תזונה וכו'). היא אינה יכולה לרפא, ואולי אף לא להביא להפוגות הרצויות, אך יכולה בהחלט לתת מענה לצד הרגשי של החולה, והרופאים משתי הגישות רואים בכך חשיבות גדולה.
חולי קרוהן מתמודדים, מלבד ההתקפים הקשיים של מחלתם, גם עם מורכבויות אחרות שהן תוצר לוואי של מחלתם. הם חווים לעיתים דיכאונות, חוסר ביטחון עצמי, הימנעות מפעילויות מסוימות ועוד.
ההתנסות האישית שלנו בתרגילים האומנותיים עזרה לנו להבין שאפשר לעזור למטופל ברמה הרגשית להתמודד גם עם ההתקפים אך אולי בעיקר עם הקשיים הרגשיים הנלווים למחלה זו.

כמו כן התרפיה באמנות ע"פ הגישה האנתרופוסופית יכולה לעזור לחולי קרוהן לראות במחלה שער להתפתחות. זו התבוננות אחרת על המחלה, ועל האפשרות להתפתח בעזרתה. דרך העבודה האומנותית ניתן להתבונן פנימה ולראות את הדרך שהמחלה מאתגרת אותנו ללכת בה, אילו שינויים או התמודדויות עלינו לעבור. באופן מסוים לעזור לחולה לקבל את המחלה, תוך כדי התמודדות עם האתגר שהיא מביאה.
התרפיה יכולה לעזור בשינוי דרך ההתנהלות של החולה בעולם.
בעזרת העבודה האמנותית ניתן לשחרר מקיבעונות וליצור תנועה במקומות תפוסים ותקועים, תוך כדי בנייה של תהליכים ברמה התת הכרתית. ניתן לראות זאת באופן מטאפורי כמו הזרמת דם טובה יותר למקום הדלקתי, כמו נשימה במקום שנתפס ונתקע.